בכל יום אנו פוגשים בסיפורים אישיים דומים. חלק גדול ממפגשים חברתיים עוסקים בנושא זה. יש הרגשה שכולם מדברים ומבקרים, אך השאלות בנושא רבות: לשם מה שיעורי בית? למי הם נועדו? מתי לעזור? כמה לעזור? כמה שיעורים לתת? מתי להכין? לתשובות לשאלות אלו, לחצו כאן.

 

תפיסת המורים כדמויות סמכות שיש למלא אחר ההוראות שלהם היא חלק מהודאות שמהסגרת מייצרת. אם אני זקוק לעזרה, אני יודע למי לפנות, אם אני מפר כללים, אני יודע מה צפוי לי. כהורים, כדאי לנו לעזור ולשמר את המסגרת הזאת. בכך, אנו מסייעים לתחושת הביטחון של ילדנו. אך לפעמים הדברים שאנו אומרים או משדרים כהורים, גורמים לילדנו להבין את ההיפך. מה עושים? לקריאה נוספת, לחצו כאן.

 

 חששות, פחדים ודילמות לקראת השנה החדשה: כיצד מקשיבים, כיצד תומכים?

 החופש הגדול מוציא ילדים רבים ממסגרת ושיגרה לה הם מורגלים, כניסה חדשה למסגרת מלווה פעמים רבות בחששות, פחדים ודילמות מפני הלא נודע. איך אנו, ההורים, יכולים לעזור לילדנו להתמודד? לקריאה נוספת לחצו כאן.

 

 סמכות חינוכית בבית הספר ובבית

" את הסמכות החינוכית אפשר להגדיר באמצעות המילה ס.מ.ך. מצד אחד, בעל הסמכות הינו בר-סמכא, יש לו את הסמכות לקבוע, מצד שני, בשורש המילה נמצא גם לסמוך, דהיינו, בעל הסמכות הוא אדם שניתן לסמוך עליו ואף להיסמך אליו.", עפר אל-יגור, מנכ"ל העמותה, מסביר מהי סמכות חינוכית. לקריאה נוספת, לחצו כאן.

 

 תקשורת לא אלימה

 גישת "תקשורת לא אלימה" יוצאת מנקודת הנחה שהפעולות האנושיות בכלל והתקשורת הבין-אישית בפרט נובעות מתוך מוטיבציה לסיפוק צרכים. כשאדם מתנהג בדרך שפוגעת בשני מתוך מודעות לפגיעה אנו רואים בכך אלימות. לקיראה נוספת לחצו כאן.